את הכתבה הזו כתבתי כבר לפני כמה שנים בתקופת צוק איתן.
לשמחתנו היום המצב לא כפי שהיה, אך במדינתנו אנו כבר מורגלים לחיות בצל המתח בעקבות המצב הביטחוני.
במהלך הימים האחרונים, רבים מתושבי הדרום חיים בחרדה מתמדת. ליבנו איתם !
כשמדברים על המושג חרדה, המצב המתואר, נורמלי ומבטא חרדה רציונלית, עקב מצב נתון בתגובה לאיום אמיתי.
ישנם מקרים קלים ויש גם מצבים הדורשים טיפול רפואי כמו בהתקף חרדה אקוטי.
הקונוטציה של חרדה נתפסת כשלילית אבל למעשה מדובר במנגנון טבעי של הגוף והמוח להתמודד עם מצבי לחץ.
כאשר מופעל מנגנון החרדה, זה מחייב אותנו להיות זהירים יותר ולמצוא תעצומות נפש על מנת להתמודד עם הגורם המאיים כך שזהו הצד החיובי בעניין.
מאידך כאשר מדברים על אדם הסובל מחרדה או התקפי חרדה, אנו מתייחסים למצב אקוטי ומתמשך של הרגשת חוסר אונים, תחושת מועקה, חולשה וכבדות, סחרחורת, הזעה, קוצר נשימה, דפיקות לב, חוסר שקט ועוד.
מה שמאפיין את כל התחושות הללו הוא "שמשהו רע עומד לקרות ואין ביכולתי לשנות כלום כדי לצאת מהמצב הזה".
בחרדות מסוג זה, לא באמת קיים איום ממשי ואם יש "איום" כלשהו, התגובה לא פרופורציונית ביחס לאותו איום.
למשל פחד מכלבים או פחד ממקומות סגורים.
אז איך מתמודדים עם חרדה רציונאלית של הקרובים לנו?
לפי הרפואה הסינית, חרדה יוצרת נתק בין המערכות, זרימת האנרגיה נחסמת, עיבוד המידע המתקבל לקוי והתגובה לא פרופרציונלית כאמור.
לצורך הדוגמה, אפשר לדמות פקק תנועה ביום קיץ חם, כאשר אחד ממהר ואין לו מזגן ברכב.
אותו אדם, יצפצף בצופר הרכב, יזיע מעצבים (בנוסף לחום שבחוץ), אח"כ יקלל ושוב יצפצף וינהג באלימות מילולית כלפי שכניו הנהגים, כאשר בתוך תוכו הוא יודע שזה לא יעזור לו כי מחר הסיטואציה תחזור על עצמה ויהיה פקק תנועה כמו בכל יום באותה השעה.
מאידך, כאשר עיבוד המידע נכון, אחד יבין שאין מה לעשות בקשר לפקק ויחכה בסבלנות.
הדוגמה הראשונה מדמה מצב בו אין תקשורת טובה בין המערכות, עיבוד המידע לקוי והתגובה יוצאת מאיזון.
אצל אדם החווה חרדה, המערכות מתבלבלות לרגע והוא "שוכח" לאכול (חוסר תיאבון),"שוכח" לשתות(למרות שמדווח על יובש בפה), קשה לו להירדם או להחזיק שינה למרות שיש תחושת עייפות רבה.
חשוב להזכיר לאותו אדם שעל מנת לחזור לאיזון צריך להקפיד על תזונה, נוזלים ושינה.
חרד/ה מבין שהתחושות הן דיספרופורציוניות אבל, המערכת המבולבלת גורמת לו לתחושות כאילו משהו לא בסדר אתו ועם אותן תחושות הוא יאלץ להישאר לתמיד.
על מנת לעזור לו, חשוב לדובב אותו בצורה של שאלות ואמפתיה.
איך מתמודדים עם חרדה באופן טבעי?
תזונה - מזון לגוף הוא בבחינת מזון לנפש ולכן חשוב לאכול מזונות התורמים לאבני הבניין של הגוף.
מומלץ לאכול ירקות, דגנים וקטניות ולהימנע מארוחות כבדות, מקפאין וממריצים לסוגם.
פעילות גופנית - מחקרים מראים שבפעילות גופנית מתמדת (אפילו הליכה) הגוף משחרר אנדורפינים (משככי כאב טבעיים) וכימיקלים נוספים התורמים לתחושת הרוגע והרגעת "האדרנלין".
תרגילים לרגיעה –יוגה,מדיטציה, טאי צ'י, האזנה למוזיקה מרגיעה ומנוחה יחזירו לגוף את איזונו במהרה.
מדברים על זה - כאשר אנו מדברים על תחושותינו ולא משאירים דברים בבטן, קל יותר להתמודד. דברו עם חברים, בני משפחה על מה שעובר עליכם.
הטיפול בחרדה בעזרת רפואה סינית
לרפואה הסינית מגוון פתרונות וכלים מעשיים לטיפול בחרדות ומצבים רגשיים מורכבים.
דיקור סיני - תורם להרגעת הנפש, הרפיית מתח וטונוס שרירים (המון פעמים מתח רב נאגר באזור השכמות והצוואר.)
כמו כן, הדיקור הוא כלי נפלא להעלאת האנרגיה לסובלים מעייפות רבה.
צמחי מרפא סיניים –יעילים לעבודה פיזית ורגשית כאחד. המלצה נפלאה להרגעת הנפש.
שיטות מגע : שיאצו, טווי-נא ורפלקסולוגיה בהחלט עשויים להביא לרגיעה בטווח מידי .
תוספי תזונה - חסרים בוויטמינים שונים ומינרלים עלולים להוות טריגר לחרדה.
למשל חסרים בוויטמינים מקבוצת B, ברזל וויטמין D.
למצבים מורכבים יותר אני ממליץ שילוב של הרפואה הסינית בליווי איש מקצוע מתחום הפסיכולוגיה / פסיכותראפיה,
מניסיוני במצבים רבים שטיפלתי בהם, ניתן היה להחזיר לאיזון ולתת כלים להתמודדות לבאות.
שיהיה לכולנו שקט ורגוע .